נכון, כולנו חושבים שאנחנו מאוד מקוריים אבל כמעט כל מי שאי פעם התקשר אלי לבקש את שירותי הנדנוד המופלאים שלי אמר לי אחד מהמשפטים הבאים:
"אני האדם הכי עצלן שאי פעם הכרת"
"אין, אני מקרה מיוחד, נולדתי עצלנית"
"אני עצלנית מופלגת"
"אני כנראה העצלנית הכי גדולה שתפגשי"
"יש לי אופי של עצלנית ודחיינית"
אז יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. נתחיל ברעות כדי שהטובות יהדהדו.
החדשות הרעות: כשאנחנו אומרים לעצמנו מספיק פעמים שאנחנו עצלנים, אנחנו מתחילים להאמין בזה בלב שלם.
החדשות הטובות: עצלנות היא לא תכונת אופי, אנשים לא נולדים עצלנים (הם גם לא נולדים דחיינים, אבל זה כבר לפוסט אחר). נשבעת לך.
אז מה זה עצלנות, אם היא לא תכונת אופי? עצלנות היא מצב רוח, סוג של מנגנון הדחקה.
איך זה עובד? נניח שיש לך משהו לעשות והוא מפחיד אותך או משעמם אותך וגורם לך לא לרצות לעשות אותו. ברגע הזה העצלנות נכנסת לתמונה כגיבורת על ומצילה אותך.
העצלנות מספרת לך, בכל מיני צורות, שהדבר הזה לא באמת חשוב ואין שום סיבה לעשות אותו, בטח שלא דווקא עכשיו.
העצלנות גם תשכנע אותך ללכת לישון או לבהות במסך כלשהו ולעשות דברים שהם מאוד מועילים למצב רוח בטווח הקצר (יש גם פוסט בבלוג על דופאמין וגמילות ממנו) אבל ממש לא מועילים לשום דבר בטווח הארוך.
עכשיו, מצד אחד זה נחמד, כי מי רוצה להתאמץ כל הזמן ולעשות דברים קשים ומפחידים?
מצד שני - אותם הדברים הקשים ומפחידים הם הסיבה שאנחנו פה בעולם הזה. כן, אני יודעת, יצאתי קצת פלצנית אבל זה באמת מה שאני מאמינה בו.
"אבל הילה, יא קרציה, זה קל לומר שזה רק מצב רוח, אבל בתכלס' כשהעצלנות תוקפת אותי אין לי את הכוח להדוף אותה ממני."
נכון, אבל ידע נותן כוח! עכשיו שגיליתי לך את הסוד - יש כמה דרכים להתמודד עם מצב הרוח המיוחד הזה ולהפסיק להתעצל:
1. פשוט להתעלם. להמשיך ולהימנע מהרגש השלילי, לא לעשות את הדבר שאנחנו צריכים או רוצים מאוד לעשות אבל נמנעים ממנו, ובגדול במקום להשאיר לעצמי של העתיד מתנה של משימה שבוצעה להשאיר שקית של זבל, לצלצל בדלת ולברוח.
.
2. להתמודד עם העצלנות. לקחת רגע או שניים, לבד או עם חבר או איש מקצוע, ולהבין מה עומד מאחוריה. למה אנחנו נמנעים מזה, מה הרגש, מה הסיבה לרגש הזה, וזה נותן לנו כיוון להתחיל לפרום את הסבך הזה. זה מצויין, וזה לגמרי מה שהייתי ממליצה לעשות לכל אחד ואחת. החיסרון היחיד הוא שזה לוקח זמן ופניות רגשית ומחשבתית להתחיל את התהליך הזה, ואלא אם אתם מאוד מיומנים ברפלקסיביות התהליך הזה יכול לקחת המון המון זמן. מאוד יעיל לטווח הרחוק, אבל לאו דווקא יעזור לנו לבצע את המשימה שכרגע על הפרק.
ואם אין לכם זמן ויש דד ליין לוחץ, ואתם רוצים להתקדם עם המשימה הזאת כבר ע-כ-ש-י-ו?
הדרך הנוספת, שאני אגלה לך אותה בסוד, היא, כמובן, למצוא מישהו, רצוי מישהי, רצוי משושלת פולנית ענפה, שתדחוף אותך קדימה. שתהיה היא הכוח המניע, ותשגיח ותקרצץ עד שלעצלנות יגמרו התירוצים והמשימה תושלם בהצלחה.
אפשר פשוט למלא את הטופס פה ואני מרשה לך להתחיל בלכתוב "העצלנות שלי הכי נוראית, בחיים לא שמעת דבר כזה".
Comments