המשיכו הלאה מקורצצי הסוררים

יש לי גילטי פלז'ר וקוראים לו סופרנאטורל. זו תוכנית על שני אחים חתיכים ללקק את האצבעות שמצילים את העולם ממפלצות שדים, מלאכים, לוציפר ו- ספויילר - גם מאלוהים עצמו. האחים סם ודין עברו הרבה בחייהם ביחד ולחוד, הם היו בגהנום וחזרו, באופן מילולי. כן, שניהם. הם ציידי מפלצות, מקצוע מכובד (לא רופא או עו"ד אבל נו, בסדר) שירשו מההורים שלהם. איך הופכים לצייד מפלצות? זה בדרך כלל מתחיל בזה שמפלצת כלשהי הורגת מישהו שאתה אוהב ואז אתה צמא לנקמה ומגלה את עולם המפלצות ומתחיל להרוג אותן.

אז מה כל כך מעניין בסופרנאטורל, חוץ מהמודעות העצמית וזה שכוכביה נאים למדיי? כמעט כל עונה של הסדרה נגמרת בזה שאחד האחים סיים את הגלגול הזה*. לפעמים מת, לפעמים הופך למפלצת, לפעמים נכלא בגהנום. הם מגוונים, אבל תמיד איכשהו נראה שהכל נגמר, שאין איך להמשיך והכל אבוד.

אחרי שהכל נגמר האח שמסיים את תפקידו בחיים האלה מעביר לשני מסר מרגש של "תמשיך בלעדי, אל תסכן את חייך (ואת העולם) כדי להציל אותי", הכינו את הממחטות. ומה האח המשוחרר עושה? בינג' של עונות עבר בנטפליקס ובכי לתוך הלילה? לא. הוא מבלה את ה3-4 פרקים של תחילת העונה הבאה בלהציל את האח השני ועל הדרך ליצור עוד בעיות באיזון העדין של בני האנוש מול המפלצות. בכל מפגש אנחנו מקבלים כמובן את הדיאלוג הקבוע של "אמרתי לך לשחרר" ו"אתה יודע שאנחנו לא מוותרים אחד על השני, אנחנו ווינצ'סטרים". ככה הגלגל סובב, בכל עונה זה התור של אח אחר להנצל וככה שני הכוכבים מקבלים זמן מסך שווה בין סאחיות למפלצתיות.

אני מאוד מתחברת לעקשנות הווינצ'סטרית הזו, הם לא מוותרים אחד על השני.

העקשנות הזאת מהדהדת בי היטב, כי גם אני לא מתייאשת לעולם מהמקורצצים שלי.

אף פעם.

יש לי מקורצצת שקשה לה והיא כל הזמן נרדמת ומצליחה לעשות רק שליש ממה שהיתה רוצה. לא מזמן היא שאלה אותי אם התייאשתי ממנה. אמרתי לה ואני רוצה להגיד גם לכם - כמו סם ודין, אני לא בנויה להתייאש מאנשים. אני תמיד תמיד מאמינה בכם, תמיד חושבת שאפשר להציל אתכם. לכל בעיה יש פתרון, וזה שלא מצאנו אותו עדיין לא אומר שהוא לא שם. זה רק אומר שלא מצאנו אותו עדיין.

גם לי וגם לווינצ'סטרים לפעמים לוקח זמן לאסוף את כל המידע הרלוונטי עד שמוצאים את הפתרון, אני לומדת אתכם, מזהה תבניות וחולקת את הממצאים (הם, בהתאמה, מחפשים פתרונות בספרים עתיקים וחוקרים שדים בעינויים. מעניין אם הם ניסו את שיטת הנדנוד). כמו שלמדתי על שני מקורצצים שאם הם קובעים סשנים בfocusmate לשעה שאני רוצה שהם יקומו בבוקר הם מצליחים פתאום לקום בשעה נורמלית ולתפקד. זה היה הרבה עניין של ניסוי וטעייה להגיע לזה. או מקורצצת אחרת (טוב נו, זה יותר מאחת) שהפרפקציוניזם שלה הפריע לה לכתוב ומאז שהבנו את זה אנחנו מתרגלות כתיבה של דפי בוקר כדי שהיא תתרגל להיות לא פרפקציוניסטית.

אני לא מוותרת עליכם, גם אם תגידו לי שאתם חסרי תקנה, זה לא נכון. אני מאמינה בכם וביכולת שלכם להצליח. קצת כמו בקרנות הגמל, ביצועי העבר לא מנבאים את העתיד. כל יום אנחנו לומדים על עצמנו דברים חדשים, זה שאתמול לא הצלחתם לעשות את את מה שרציתם לא אומר כלום על היום. לא תמיד אנחנו יכולים לקום בבוקר ולהיות סם ודין המוצלחים, יש ימים טובים יותר וטובים פחות אבל הכיוון הוא מה שחשוב. שנסתכל למטרה ונגיד - לשם אני הולכת. זו הדרך שלי, גם אם יש בה מהמורות לפעמים.

ופה בוידאו אפשר לראות את הדרך של סם ודין, מלאת מהמורות והם ממשיכים לצעוד בה (ספויילרים מפה והלאה):

*סקירה של מי מת מתי:

בעונה השניה סם מת, דין מציל אותו מהגהנום.

בסוף העונה השלישית הנשמה של דין נכלאת בגהנום.

בסוף העונה החמישית סם נועל את עצמו ואת לוציפר בכלא בגהנום, מיוזמתו.

בסוף העונה השביעית זה שוב התור של דין והוא נכלא בפרגטורי (אזור אחר בגהנום שהאחים לא הכירו עדיין).

בסוף העונה השמינית סם רק כמעט מת ונאלץ בעונה התשיעית להשתמש בכוח של מלאך שנכנס בו כדי להצליח לחיות. מלאכים הם רעים בסדרה הזו, ברובם. חוץ מקאסטיאל, כי הוא חתיך.

בסוף העונה התשיעית דין הופך לשד! לא פחות ולא יותר. עונה 10 היא העונה הכי חתיכית שלו.

בסוף עונה 11 סם נתפס ע"י סתם אנשים שאינם מפלצות, מצחיק.

בסוף עונה 12 מתים מלא אנשים אחרים שהם אוהבים (אל דאגה, הם חוזרים בעונה הבאה).

בסוף עונה 13 מלאך מרושע ושונא אנושות משתלט על הגוף של דין, הכל אבוד.

בסוף עונה 14 הם מעצבנים את אלוהים בכבודו ובעצמו שמכריז "ברוכים הבאים לסוף" ומשחרר את כל המפלצות שהם אי פעם הרגו מגהנום. האם זה יעצור אותם? פחחחחחח, ממש לא!

עכשיו אמצע עונה 15 (העונה האחרונה של הסדרה), שנקטעה בגלל הקורונה, והם נלחמים באלוהים עצמו. מה שבוודאות יביא את הקץ על כולנו.